בשנים האחרונות, הפכו הרשתות החברתיות לזירת שיווק משמעותית עבור מותגים וחברות בישראל. במרכז התופעה עומדים האינפלואנסרים – כוכבי רשת בעלי עשרות או מאות אלפי עוקבים, שהמלצותיהם נתפסות כאמינות ומשפיעות על החלטות הקנייה של צרכנים רבים. אך האם המלצות אלו באמת כנות, או שמדובר בפרסום סמוי שאינו מוצהר כראוי?
המודל העסקי מאחורי ההמלצות
לפי נתוני איגוד השיווק הישראלי, היקף הפעילות של שיווק באמצעות משפיענים בישראל הגיע ב-2022 לכ-200 מיליון שקלים, עלייה של כ-40% לעומת השנה הקודמת. מאחורי הקלעים פועלת תעשייה שלמה של סוכנויות וגופי תיווך המקשרים בין המותגים לאינפלואנסרים.
בדיקה שערכנו העלתה כי תעריפי הפרסום נעים בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים לפוסט בודד, כתלות בכמות העוקבים, באחוזי המעורבות ובפלטפורמה (אינסטגרם, טיקטוק או יוטיוב). אתר הבית שלנו מציג סקירה מקיפה של מחירון ההמלצות בשוק הישראלי, כולל השוואה בין פלטפורמות שונות.
הרגולציה הקיימת והפרות נפוצות
על פי הנחיות הרשות להגנת הצרכן, כל תוכן שיווקי בתשלום או בשווה כסף חייב להיות מסומן באופן ברור כפרסומת. אולם, בדיקה מדגמית שערכנו בקרב 50 אינפלואנסרים מובילים בישראל העלתה כי רק כ-30% מהם מקפידים על סימון עקבי של תכנים ממומנים.
ההפרות מתרחשות במגוון דרכים: החל מהיעדר סימון כלל, דרך סימון מוסווה (כמו האשטאג #פרסומת בין עשרות האשטאגים אחרים), ועד לניסוח עמום כמו "שיתוף פעולה" במקום הצהרה ברורה על תשלום.
השפעה על הצרכנים
מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ב-2021 מצא כי 72% מהצרכנים הישראלים בגילאי 18-35 מושפעים מהמלצות אינפלואנסרים בהחלטות הקנייה שלהם. יתרה מזאת, 64% מהנשאלים דיווחו כי הם תופסים המלצות אלו כאמינות יותר מפרסומות מסורתיות.
עם זאת, רק 23% מהנשאלים היו מודעים לכך שרוב ההמלצות הן למעשה תוכן ממומן. כאשר נחשפו למידע זה, 58% דיווחו על ירידה באמון שלהם כלפי האינפלואנסרים.
מקרי מבחן: המלצות בתחום הגאדג'טים
בתחום הסמארטפונים ומוצרי האלקטרוניקה, זיהינו דפוס מעניין במיוחד. בחודשים האחרונים, לקראת השקת מכשירים חדשים של מותגים מובילים, ניתן היה לראות גל המלצות מתואם בקרב אינפלואנסרים מובילים. מעקב אחר 15 משפיענים שהמליצו על אותו מכשיר העלה כי ב-80% מהמקרים הם השתמשו במסרים זהים ואף בתסריטי צילום דומים, מה שמעיד על תיאום מרכזי.
במקרה אחד בולט, אינפלואנסרית ישראלית בעלת 180 אלף עוקבים פרסמה המלצה נלהבת על סמארטפון חדש, אך צולמה יומיים לאחר מכן משתמשת במכשיר מתחרה. כשנשאלה על כך, טענה כי "שני המכשירים טובים, אני משתמשת בשניהם במקביל", למרות שבהמלצתה ציינה שעברה להשתמש בלעדית במכשיר החדש.
מאחורי הקלעים: עדויות ממשרדי הפרסום
שיחות עם גורמים במשרדי פרסום ובסוכנויות אינפלואנסרים חושפות תמונה מורכבת. "יש לנו חוזים מפורטים עם האינפלואנסרים, כולל הנחיות מדויקות לגבי מה לומר וכיצד להציג את המוצר," מספר מנהל קמפיינים באחד ממשרדי הפרסום הגדולים, שביקש להישאר בעילום שם. "הדרישה לסימון פרסומת מופיעה בחוזה, אבל בפועל איננו תמיד אוכפים אותה אם האינפלואנסר מעדיף שלא לסמן."
אינפלואנסרית שהסכימה לשוחח עמנו בתנאי אנונימיות סיפרה: "יש לחץ אדיר לא לסמן תכנים כפרסומת, כי האינטראקציה יורדת בצורה דרמטית כשעושים זאת. המותגים רוצים את האותנטיות כביכול, אבל גם את ההשפעה של פרסום לא מסומן."
מה אומר החוק?
עו"ד רונן מאיר, המתמחה בדיני צרכנות, מסביר: "חוק הגנת הצרכן אוסר על פרסום סמוי ומחייב גילוי נאות. העונש על הפרות יכול להגיע לקנסות של עד 22 אלף שקלים לכל הפרה. הבעיה היא שהאכיפה מועטה מאוד, והסיכוי להיתפס נמוך."
לאחרונה, החלה הרשות להגנת הצרכן לפעול באופן אקטיבי יותר בתחום, ושלחה התראות למספר אינפלואנסרים בולטים. במקרה אחד אף הוטל קנס של 15,000 שקלים על אינפלואנסרית שלא סימנה תכנים ממומנים באופן עקבי.
סיכום: לקראת שקיפות גדולה יותר
מתחקיר זה עולה תמונה מורכבת של עולם השיווק באמצעות אינפלואנסרים בישראל. בעוד שהמודל העסקי עצמו לגיטימי, האופן שבו הוא מיושם לעתים קרובות פוגע בזכות הצרכנים למידע מלא ושקוף. נראה כי דרושה אכיפה משמעותית יותר, לצד הגברת המודעות הצרכנית, כדי ליצור סביבה שקופה והוגנת יותר ברשתות החברתיות.
הצרכנים מצדם יכולים להגן על עצמם באמצעות גישה ביקורתית יותר להמלצות ברשתות החברתיות, ובדיקה עצמאית של מוצרים לפני רכישה. חשוב לזכור שגם ההמלצה החמה ביותר עשויה להיות תוצר של עסקה כלכלית, וראוי להתייחס אליה בהתאם.
