חשיפת התרגיל: כיצד זה עובד?

התרגיל הפיננסי שעליו נרחיב כאן מבוסס על שיטה פשוטה אך מתוחכמת. חברות גדולות מקימות חברות-בת או ישויות משפטיות נפרדות, שדרכן הן מעבירות כספים ופעילויות עסקיות. באמצעות מבנה תאגידי מורכב, הן מצליחות להימנע מתשלומי מס מלאים, לנצל הטבות רגולטוריות ולהסיט עלויות לציבור.

במקרים רבים, התרגיל כולל גם העברת פעילויות לחברות המאוגדות במקלטי מס, הסכמים פנים-קבוצתיים המייצרים עלויות מלאכותיות, והעמסת עלויות על הצרכן הסופי. בזמן שהתאגידים מדווחים על רווחיות גבוהה לבעלי המניות, הציבור הרחב מוצא את עצמו משלם מחירים גבוהים יותר עבור מוצרים ושירותים.

ההשלכות הכלכליות על הציבור

ההשפעות של תרגילים פיננסיים אלו מרחיקות לכת. על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, תרגילים אלו עולים למשק הישראלי מיליארדי שקלים מדי שנה. הנזק מתבטא במספר אופנים:

• אובדן הכנסות ממסים שהיו יכולים לשמש לשירותים ציבוריים
• עליית מחירים לצרכן בתחומים מגוונים
• פגיעה בתחרות ההוגנת בשוק
• הגדלת פערים כלכליים בחברה

כפי שנחשף בהבית 120 – קול אמיתי בתוך הרעש התקשורתי, התרגילים הפיננסיים הללו אינם מתרחשים בחלל ריק. הם מתאפשרים בשל חולשות רגולטוריות ופיקוח לא מספק מצד הרשויות.

מקרי בוחן: החברות שעושות זאת בגדול

ניתן לזהות מספר דוגמאות בולטות בשוק הישראלי. אחת הדוגמאות המובהקות היא בתחום התקשורת, שם חברות גדולות יצרו מבנים תאגידיים מורכבים כדי למקסם רווחים. למשל, חברות סלולר גבו במשך שנים תשלומים עבור שירותים שלא סופקו בפועל, וחברות כבלים ולוויין העלו מחירים באופן חד-צדדי תוך ניצול מעמדן בשוק.

גם בתחום המזון נחשפו תרגילים דומים. רשתות שיווק גדולות וספקים דומיננטיים השתמשו בהסכמי בלעדיות והסדרים מורכבים שהובילו לכך שהצרכן הישראלי משלם יותר על מוצרי צריכה בסיסיים בהשוואה למדינות אחרות.

מה אפשר לעשות?

למרות המצב העגום, ישנן דרכים להתמודד עם התופעה:

1. רגולציה מוגברת – חיזוק סמכויות הפיקוח והאכיפה של רשויות המס והתחרות
2. שקיפות – דרישה מחברות לחשוף את המבנה התאגידי שלהן ואת העברות הכספים בין חברות קשורות
3. חקיקה – סגירת פרצות בחוק המאפשרות תרגילים פיננסיים בעייתיים
4. מודעות צרכנית – הגברת המודעות הציבורית לנושא ועידוד צרכנות מושכלת

ארגוני צרכנים וגופי תקשורת עצמאיים משחקים תפקיד חשוב בחשיפת התרגילים הללו ובהגברת המודעות הציבורית לסוגיה.

סיכום

התרגילים הפיננסיים שחברות גדולות מבצעות אינם רק עניין טכני של חשבונאות ומיסוי. מדובר בסוגיה חברתית-כלכלית בעלת השלכות משמעותיות על איכות החיים של כולנו. רק באמצעות פעולה משולבת של רגולציה, שקיפות ומודעות צרכנית נוכל לשנות את המציאות ולהבטיח שוק הוגן יותר, שבו הציבור לא יהיה זה שמשלם את המחיר הגבוה ביותר.

הגיע הזמן לשים סוף לחגיגה של החברות הגדולות על חשבון הציבור. זו לא רק סוגיה כלכלית, אלא גם סוגיה של צדק חברתי.

הפוסט הציבור משלם, והחברות חוגגות: איך תרגיל אחד עלה לכולנו מיליונים הופיע לראשונה ב-הבית 120 – דעות, חדשות וחשיפות מאחורי הקלעים.

הרקע למחאת ההורים

המחאה התחילה כתגובה לשורה של החלטות ממשלתיות שהשפיעו ישירות על משפחות בישראל. קיצוצים בתקציבי החינוך, העלאת מחירי הצהרונים, והיעדר מענה הולם לצרכים של ילדים עם צרכים מיוחדים – כל אלה יצרו מצב בלתי נסבל עבור הורים רבים. במקום להישאר פסיביים, החליטו הורים מכל רחבי הארץ להתאגד ולהשמיע את קולם.

לפי נתונים שנאספו על ידי הבית 120 – המקום שבו קולות מושתקים מקבלים במה, למעלה מ-10,000 הורים כבר הצטרפו למחאה הזו, אך התקשורת המרכזית כמעט ולא מסקרת את הפעילות הזו. התעלמות זו מעלה שאלות נוקבות לגבי סדרי העדיפויות של אמצעי התקשורת בישראל.

המאבקים העיקריים של הורים בישראל

מחאת ההורים מתמקדת במספר נושאים מרכזיים:

• עלויות חינוך גבוהות – הורים רבים מתקשים לעמוד בהוצאות הגבוהות על חינוך ילדיהם, החל מתשלומי הורים ועד לפעילויות העשרה.
• מחסור במסגרות לגיל הרך – קיים מחסור חמור במעונות יום וגני ילדים, במיוחד באזורי פריפריה.
• שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים – הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נאבקים על זכותם לשילוב מלא במערכת החינוך הרגילה.
• איכות החינוך – ישנה דרישה לשיפור איכות החינוך ולהקטנת מספר התלמידים בכיתות.

למה התקשורת מתעלמת?

השאלה המתבקשת היא – מדוע מחאה כה משמעותית זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת מצד התקשורת המרכזית? מומחים מצביעים על מספר סיבות אפשריות:

ראשית, מחאת ההורים אינה "צבעונית" מספיק עבור התקשורת. אין כאן חסימות כבישים או עימותים אלימים עם המשטרה, אלא פעילות עקבית ושקטה של הורים מודאגים.

שנית, קיים חשש שסיקור המחאה עלול להביך גורמים פוליטיים שונים, שכן הביקורת חוצה מפלגות ומגזרים.

שלישית, חלק מהנושאים שמחאת ההורים מעלה נתפסים כ"לא סקסיים" מבחינה תקשורתית, למרות חשיבותם העצומה עבור עתיד החברה הישראלית.

הישגים ראשונים של המחאה

למרות ההתעלמות התקשורתית, מחאת ההורים כבר הצליחה להשיג מספר הישגים משמעותיים. בכמה רשויות מקומיות הוחלט על הפחתת תשלומי ההורים, ומשרד החינוך התחייב לבחון מחדש את תקציבי התמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים.

בנוסף, הצליחו ההורים לייצר רשת תמיכה הדדית שמאפשרת החלפת מידע, ייעוץ משפטי, וסיוע בהתמודדות עם המערכת הבירוקרטית.

איך מצטרפים למחאה?

הורים המעוניינים להצטרף למחאה יכולים לעשות זאת במספר דרכים:

1. הצטרפות לקבוצות הפייסבוק של המחאה
2. השתתפות במפגשי הורים המתקיימים ברחבי הארץ
3. חתימה על עצומות ופניות לנבחרי ציבור
4. הפצת המידע ברשתות החברתיות ובקרב הורים נוספים

סיכום: הקול שחייב להישמע

מחאת ההורים מייצגת תופעה חברתית חשובה – אזרחים שלוקחים אחריות על עתיד ילדיהם ומסרבים להשלים עם מציאות שאינה עונה על צרכיהם. התעלמות התקשורת אינה מפחיתה מחשיבות המאבק, אלא דווקא מדגישה עד כמה חיוני שקולות אלה יישמעו.

ככל שיותר הורים יצטרפו למחאה, כך יגבר הסיכוי שהקולות הללו יחדרו אל תוך השיח הציבורי וישפיעו על קובעי המדיניות. הגיע הזמן שהחברה הישראלית תקשיב למה שיש להורים לומר על עתיד ילדיהם – שהוא למעשה עתיד כולנו.

הפוסט מחאת ההורים שמתפשטת בשקט: אף אחד לא מדבר על זה – ואנחנו כאן כדי לחשוף הופיע לראשונה ב-הבית 120 – דעות, חדשות וחשיפות מאחורי הקלעים.

מגמות הטמפרטורה בישראל – נתונים מדאיגים

על פי נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי, בעשור האחרון נרשמה עלייה ממוצעת של כ-1.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורות הקיץ בישראל בהשוואה לממוצע הרב-שנתי. בקיץ האחרון נמדדו טמפרטורות שיא של מעל 50 מעלות צלזיוס באזור בקעת הירדן, נתון מדאיג המצביע על מגמה של התחממות משמעותית.

מחקרים שפורסמו בהבית 120 – הבית של הסיפורים שלא תקראו במקום אחר מציגים את הקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין העלייה בטמפרטורות בישראל, ומנתחים את ההשלכות האפשריות על החיים במדינה.

השלכות העלייה בטמפרטורות על החיים בישראל

העלייה בטמפרטורות משפיעה על מגוון תחומים בחיינו:

• בריאות הציבור – עלייה במקרי התייבשות, מכות חום ומחלות הקשורות בחום, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות כמו קשישים וילדים.
• משק המים – התאדות מוגברת ממאגרי המים והכנרת, המובילה למחסור במים ולהחמרה במשבר המים הקיים.
• חקלאות – פגיעה ביבולים, שינויים בעונות הגידול והצורך בהשקיה מוגברת.
• צריכת אנרגיה – עלייה משמעותית בשימוש במזגנים ואמצעי קירור, המובילה לעומס על רשת החשמל ולעלייה בזיהום האוויר.

האם זו תופעה זמנית או מגמה ארוכת טווח?

מומחי אקלים מסכימים כי העלייה בטמפרטורות אינה תופעה חולפת אלא חלק ממגמה עולמית ארוכת טווח. על פי דו"ח האו"ם לשינויי אקלים (IPCC), ללא נקיטת צעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי החממה, הטמפרטורות הממוצעות בעולם צפויות להמשיך לעלות ב-1.5 עד 4 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ה-21.

בישראל, האתגר משמעותי אף יותר בשל מיקומה הגיאוגרפי באזור שכבר סובל מטמפרטורות גבוהות וממיעוט משקעים. מדענים ישראלים מעריכים כי אם המגמה הנוכחית תימשך, אזורים נרחבים בישראל עלולים להפוך לבלתי נסבלים לחיים בחודשי הקיץ בעשורים הקרובים.

צעדי מניעה והתמודדות

בעקבות התחזיות המדאיגות, רשויות ומומחים ממליצים על מספר צעדים להתמודדות עם העלייה בטמפרטורות:

1. התייעלות אנרגטית והפחתת השימוש בדלקים מאובנים.
2. הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות כמו אנרגיית שמש ורוח.
3. תכנון עירוני המותאם לשינויי האקלים, כולל יצירת "איים ירוקים" להפחתת אפקט "אי החום העירוני".
4. חיסכון במים והתאמת החקלאות לתנאי אקלים משתנים.
5. הגברת המודעות הציבורית לסכנות הכרוכות בחשיפה לחום קיצוני.

סיכום

העלייה החריגה בטמפרטורות בישראל היא חלק ממגמה עולמית מדאיגה. התחזיות לקיץ הקרוב מצביעות על המשך המגמה, עם אפשרות לשבירת שיאי חום נוספים. ההתמודדות עם תופעה זו דורשת פעולה משולבת ברמה הלאומית והבינלאומית, לצד היערכות אישית וקהילתית להתמודדות עם השלכות ההתחממות.

לסיום, חשוב לזכור כי גם מאמצים קטנים של כל אחד מאיתנו יכולים להשפיע – משימוש בתחבורה ציבורית ועד לחיסכון באנרגיה בבית. רק באמצעות מאמץ משותף נוכל להתמודד עם האתגר הגלובלי של שינויי האקלים והשפעתם על מזג האוויר בישראל.

הפוסט תחזית מזג האוויר לקיץ: האם הטמפרטורות עולות באופן חריג? הופיע לראשונה ב-הבית 120 – דעות, חדשות וחשיפות מאחורי הקלעים.

מה נחשף בהקלטה?

ההקלטה, שאורכה כ-45 דקות, מתעדת דיון סוער שהתקיים בין חברי כנסת בכירים מהקואליציה והאופוזיציה. בשיחה נשמעים הדוברים מדברים בפתיחות יוצאת דופן על מהלכים פוליטיים מתוכננים, על יחסי הכוחות בכנסת ועל מאבקים פנימיים שמתנהלים הרחק מעיני הציבור.

מהתמלול שהגיע לידינו עולה כי במהלך השיחה הועלו הצעות לתיאום עמדות בין גורמים שאמורים להיות יריבים פוליטיים, וכן נידונו דרכים להשפיע על החלטות ועדות הכנסת בנושאים רגישים הנוגעים לתקציב המדינה ולמינויים בכירים במגזר הציבורי.

תגובות במערכת הפוליטית

פרסום ההקלטה עורר סערה עזה במסדרונות הכנסת. מספר חברי כנסת שזוהו בהקלטה מיהרו להכחיש את הדברים שיוחסו להם, בעוד אחרים טענו כי הדברים הוצאו מהקשרם. יו"ר הכנסת הורה על פתיחת בדיקה דחופה לבירור נסיבות ההדלפה, והדגיש כי הקלטה סמויה של דיונים סגורים מהווה הפרה חמורה של כללי האתיקה של הכנסת.

ראש האופוזיציה הגיב בחריפות ואמר: "ההקלטה הזו היא עדות נוספת לשחיתות המערכתית שפשתה בממשלה הנוכחית. הציבור זכאי לדעת מה באמת קורה מאחורי הקלעים". מנגד, גורמים בקואליציה טענו כי מדובר בניסיון של גורמים עוינים לחבל בעבודת הממשלה ולזרוע פירוד בין חבריה.

המשמעות המשפטית

מומחים למשפט חוקתי שהתראיינו בתקשורת הסבירו כי מעבר לשאלות האתיות, ישנן גם השלכות משפטיות אפשריות. פרופ' אביעד בר-און מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב הסביר: "אם אכן התקיימו הסכמות לא פורמליות שמטרתן לעקוף את ההליכים התקינים, עלולה להיות לכך השלכה חוקית משמעותית, במיוחד אם הדבר נוגע להקצאת משאבים ציבוריים".

עו"ד דנה בלומנפלד, מומחית לדיני ממשל, הוסיפה: "הקלטות סמויות אמנם מעוררות סוגיות של פרטיות, אך ישנם מקרים בהם האינטרס הציבורי גובר, במיוחד כאשר מדובר בחשדות להתנהלות לא תקינה של נבחרי ציבור".

תגובת הציבור

ברשתות החברתיות התפתח דיון סוער בעקבות החשיפה. רבים הביעו זעזוע מהתוכן שנחשף והתבטאויות שנשמעו בהקלטה, בעוד אחרים הביעו ספקנות לגבי האותנטיות של ההקלטה או טענו שהיא נערכה באופן מגמתי. ארגוני חברה אזרחית כבר הודיעו על כוונתם לארגן הפגנות מול משכן הכנסת בדרישה לחקור את הפרשה לעומק.

סקר שפורסם הבוקר בעיתון "הארץ" מצא כי 68% מהציבור סבורים שיש לחשוף את ההקלטה המלאה לציבור, ו-73% מאמינים שיש לחקור את הטענות שעלו ממנה.

השלכות אפשריות על הממשלה

פרשנים פוליטיים מעריכים כי אם יתברר שתוכן ההקלטה אכן משקף את המציאות, עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות על יציבות הקואליציה הנוכחית. ד"ר עמית שגב, מומחה לפוליטיקה ישראלית, ציין כי "פרשיות דומות בעבר הובילו למשברי אמון חריפים בתוך מפלגות ובין שותפים קואליציוניים, ובמקרים מסוימים אף הביאו להקדמת בחירות".

בינתיים, היועץ המשפטי לכנסת הודיע כי הוא בוחן את המשמעויות המשפטיות של הפרשה, וועדת האתיקה של הכנסת צפויה להתכנס בימים הקרובים לדיון מיוחד בנושא.

אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפרשה ונעדכן את קוראינו בכל התפתחות משמעותית.

הפוסט פיצוץ מאחורי הקלעים בכנסת: ההקלטה הסודית שמסעירה את המערכת הפוליטית הופיע לראשונה ב-הבית 120 – דעות, חדשות וחשיפות מאחורי הקלעים.

הרקע למסמך המוסתר

במשך שנים רבות, גורמים שונים במערכת הציבורית טענו כי חלק מהמידע מוסתר מהציבור "לטובתו". אולם, ארגוני שקיפות וזכויות אזרח נאבקו להסרת החיסיון ממסמכים רבים, בטענה שהציבור זכאי לדעת את האמת המלאה. הבית 120 – תקשורת שאומרת את האמת היה בין הגופים המובילים במאבק זה, וחשף לא פעם מידע שהוסתר מעיני הציבור.

תוכן המסמך החשוף

המסמך שנחשף לאחרונה מכיל מידע מטלטל על התנהלות מערכות השלטון בישראל בשנים האחרונות. בין הנושאים המרכזיים שנחשפו:

• החלטות תקציביות שהתקבלו בניגוד להמלצות מקצועיות
• הסטת משאבים ציבוריים למטרות שלא שירתו את האינטרס הציבורי
• התעלמות מדוחות מקצועיים שהזהירו מפני סכנות בטיחותיות ובריאותיות
• קשרים בעייתיים בין גורמי שלטון לבעלי הון

התגובות הציבוריות לחשיפה

מאז פרסום המסמך, התגובות הציבוריות לא איחרו לבוא. אזרחים רבים הביעו זעזוע וכעס על המידע שהוסתר מהם, בעוד שארגוני חברה אזרחית קוראים לחקירה מעמיקה של הנושאים שעלו במסמך. נציגי ממשלה ניסו להמעיט בערך המסמך, וטענו כי הוא מציג תמונה חלקית בלבד.

השלכות משפטיות וציבוריות

חשיפת המסמך מעלה שאלות רבות בנוגע להשלכות המשפטיות והציבוריות שעשויות להיות לתוכנו:

1. האם יפתחו חקירות רשמיות בעקבות המידע שנחשף?
2. מי נושא באחריות להסתרת המידע מהציבור?
3. האם ישנם מסמכים נוספים המוסתרים עדיין מעיני הציבור?
4. כיצד ניתן להבטיח שקיפות גדולה יותר בעתיד?

חשיבות השקיפות השלטונית

מקרה זה מדגיש את חשיבותה של שקיפות שלטונית בחברה דמוקרטית. כאשר מידע מוסתר מהציבור, נפגעת יכולתם של האזרחים לקבל החלטות מושכלות ולהשפיע על עתידם. שקיפות היא לא רק ערך דמוקרטי, אלא גם מנגנון חיוני למניעת שחיתות ולשמירה על אמון הציבור במוסדות השלטון.

מה צופן העתיד?

חשיפת המסמך מהווה נקודת מפנה בשיח הציבורי על שקיפות ואחריותיות שלטונית בישראל. ארגוני חברה אזרחית כבר הודיעו על כוונתם להמשיך ולפעול לחשיפת מסמכים נוספים ולקידום חקיקה שתחייב שקיפות גדולה יותר. בה בעת, נציגי ציבור יצטרכו להתמודד עם דרישה גוברת לאחריותיות ולהסברים על ההחלטות שהתקבלו בעבר.

בסופו של דבר, חשיפת המסמך מזכירה לנו את חשיבותה של עיתונות חוקרת ועצמאית, ואת תפקידם החיוני של ארגוני חברה אזרחית בשמירה על ערכי הדמוקרטיה. רק באמצעות מאבק מתמיד לשקיפות ולזכות הציבור לדעת, נוכל להבטיח חברה צודקת ודמוקרטית יותר.

הציבור הישראלי ממשיך לעקוב בדריכות אחר התפתחויות נוספות בפרשה, ולקוות כי חשיפת המסמך תוביל לשינוי אמיתי באופן שבו מתנהלות מערכות השלטון במדינה.

הפוסט מה הם לא רוצים שתדעו? המסמך שהוסתר מהציבור נחשף – וזה מטלטל הופיע לראשונה ב-הבית 120 – דעות, חדשות וחשיפות מאחורי הקלעים.

מאפייני דור הטיקטוק

דור הטיקטוק, או דור ה-Z, מתאפיין בצריכת תוכן מהירה, קצרה ודינמית. בעולם שבו משך הקשב מתקצר והמידע זמין בלחיצת כפתור, ילדים אלו פיתחו יכולת לסנן מידע במהירות, אך גם קושי להתרכז לאורך זמן בתכנים "משעממים". לפי נתוני סקר שפורסם בדה-מרקר ב-2022, כ-78% מבני הנוער בישראל מבלים למעלה משלוש שעות ביום ברשתות חברתיות, כאשר טיקטוק מובילה את הרשימה.

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי לצריכת תוכן דיגיטלי יש השפעה ישירה על תהליכי למידה. המוח מתרגל לקבל גירויים מיידים ותגמול מהיר, בעוד שתהליכי למידה מסורתיים דורשים סבלנות והתמדה. זהו פער שמערכת החינוך מתקשה לגשר עליו.

הפער בין מערכת החינוך למציאות הדיגיטלית

מערכת החינוך בישראל, כמו רבות מהמערכות בעולם, עדיין מבוססת ברובה על מודלים של המאה ה-20: מורה עומד מול כיתה, מעביר חומר, והתלמידים נדרשים להקשיב, לשנן ולהיבחן. מודל זה מתנגש חזיתית עם הרגלי הצריכה והלמידה של דור הטיקטוק.

לפי ד"ר רוני דיין, מומחית לטכנולוגיה בחינוך, "מערכת החינוך שלנו לא מספיק גמישה כדי להתאים את עצמה למציאות המשתנה. התלמידים של היום הם צרכני מדיה מיומנים, אך אנחנו עדיין מלמדים אותם כאילו ספרים הם המקור היחיד למידע."

האם הטכנולוגיה היא האויב או בן הברית?

רבים רואים בטכנולוגיה ובפלטפורמות כמו טיקטוק אויב של החינוך המסורתי. אך האם באמת כך הדבר? הנתונים מצביעים על תמונה מורכבת יותר. מחקר שנערך במכון ויצמן למדע הראה שילוב נכון של טכנולוגיה בכיתה יכול להגביר משמעותית את המוטיבציה ללמידה ואת הבנת החומר.

הבעיה אינה בטכנולוגיה עצמה אלא באופן שבו אנו משתמשים בה. כאשר טכנולוגיה משולבת באופן מושכל בתכנית הלימודים, היא יכולה להפוך לכלי רב עוצמה בידי המורים.

דרכים לגשר על הפער

כיצד ניתן לגשר על הפער בין מערכת החינוך לדור הטיקטוק? הנה כמה הצעות מעשיות:

1. שילוב למידה מבוססת פרויקטים: במקום הוראה פרונטלית, ניתן לעודד תלמידים לעבוד על פרויקטים מעשיים שדורשים חקר עצמאי ויצירתיות.
2. שימוש בפלטפורמות דיגיטליות: אם אי אפשר להביס אותן, אולי כדאי להצטרף אליהן? שימוש בפלטפורמות דיגיטליות כחלק מתהליך הלמידה יכול להגביר את המעורבות של התלמידים.
3. פיתוח אוריינות דיגיטלית: במקום להילחם בטכנולוגיה, כדאי ללמד את התלמידים כיצד להשתמש בה באופן ביקורתי ויעיל.
4. גמישות בתכנית הלימודים: מתן אפשרות לתלמידים לבחור נושאים שמעניינים אותם ולחקור אותם לעומק.

סיכום: לא להילחם – להסתגל

הפער בין מערכת החינוך לדור הטיקטוק הוא אתגר משמעותי, אך לא בלתי פתיר. במקום להילחם במציאות החדשה, עלינו להסתגל אליה ולמצוא דרכים יצירתיות לנצל את היתרונות של הטכנולוגיה תוך התמודדות עם החסרונות שלה.

כפי שאמר פרופ' יורם הרפז, מומחה לחינוך, "החינוך של המאה ה-21 צריך להכין את התלמידים לעולם שעדיין לא קיים, למקצועות שעדיין לא הומצאו ולטכנולוגיות שעדיין לא פותחו." כדי לעשות זאת, מערכת החינוך חייבת להשתנות, להתאים את עצמה לדור חדש ולאמץ גישות חדשניות להוראה ולמידה.

אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לאבד דור שלם של לומדים שיראו במערכת החינוך מוסד מיושן ולא רלוונטי. האתגר גדול, אך ההזדמנות גדולה אף יותר.

הפוסט הילדים של דור הטיקטוק: איך מערכת החינוך מפספסת דור שלם הופיע לראשונה ב-הבית 120 – דעות, חדשות וחשיפות מאחורי הקלעים.